יבואן מקביל? הכר את הכללים אשר יאפשרו לך להמשיך ולייבא ביבוא מקביל ללא כל חשש

כידוע, מדינת ישראל תומכת ביבוא המקביל ומקדמת אותו בברכה, שכן, היבוא המקביל שובר מונופולין בכל תחומי המחיה ומוריד את מחיר המוצרים בעשרות אחוזים כך שהצרכן הישראלי נהנה מאותו המוצר במחיר נמוך משמעותית.

למרות זאת, אין לשכוח, כי יש לאזן בין זכויות היבואנים המקבילים ליבואן הראשי. היבואן הראשי השקיע כספים רבים ביצירת מותג, פרסום, תשלומים כספיים ליצרן (לעיתים יש צורך ברכישות כמויות מינימום ללא קשר לכמות המכירות), לרוב מדובר גם בהליכי תקינה אותם עוברים המוצרים, הרבה פעמים היבואן הרשמי משקיע סכומים ניכרים במסעות פרסום ומיתוג וכן בהקמת חנויות קונספט כאלו ואחרות.

לכן, אין זה מפתיע שמרגע שהחל היבוא המקביל "לתפוס נפח" באים היבואנים הרשמיים בטענות כי היבואן המקביל הוא טפיל, "רוכב חופשי", אופורטוניסט וכדומה. אני מכיר גם מקרים בהם יבואנים רשמיים מנסים להקשות על היבואנים מקבילים במכס וכן בכל מקום רלוונטי.

גם בית המשפט העליון היה ער לנזק אשר נגרם ליבואן הרשמי כתוצאה מהיבוא המקביל, ולכן, במסגרת פסק דין מחסן היבואן נגד טומי הילפיגר בו ייצג משרדנו את מחסן היבואן, למרות שפסק הדין עצמו מאשר את היבוא המקביל כדרוש ורצוי במדינת ישראל, עדיין, החליט בית המשפט העליון לאזן בין האינטרסים המתנגשים.

בהתאם קבע בית המשפט העליון, כי על היבואן המקביל לדאוג לפרסם ולהבהיר לצרכן, שהמוצרים הנמכרים יובאו ביבוא מקביל ואין להם כל קשר או "חסות" של היצרן (בעל סימן המסחר). על כן נדרש כל יבואן מקביל לדאוג כי בכל פרסום של המוצרים תהיה הבהרה בנוסח כזה או אחר כי המוצר יובא ביבוא מקביל. המטרה הינה למנוע הטעיית הצרכן.

בנוסף קבע בית המשפט העליון, כי ככל שמדובר במוצר שאינו מוצר צריכה פשוט (כגון מכשירים חשמליים וכדומה) או מוצר אשר כולל גם שירות נוסף כגון (שירות אחריות או תיקונים) או מוצרים שהם "סוג ב'" החשש להטעיית הצרכן או פגיעה במוניטין של היצרן/היבואן הרשמי גובר.

בהתאם במקרים כאלו קבע בית המשפט העליון שיש להטיל אחריות גבוהה יותר על היבואן המקביל בכל הקשור להבהרות הנדרשות כמו גם המשמעות הנובעת מכך שמדובר במוצר המיובא ביבוא מקביל ואינו נהנה מאחריות של היבואן הרשמי.

בנוסף קבע בית המשפט העליון חידוש בקשר לזכויותיו של היבואן הרשמי. עד לפסק דין מחסן היבואן ליבואן הרשמי לא היה כל מעמד. בפסק דין מחסן היבואן החליט בית המשפט כי הגם שככלל, סימן המסחר והמוניטין במוצר שייכים ליצרן ולא ליבואן הרשמי, עדיין, יהיו מקרים בהם פעילות היבואן המקביל אסורה או נוגדת את דיני התחרות ההוגנת עד כדי שדם זכויותיו של היבואן הרשמי נפגעות ומזכות אותו בפיצוי.

כדוגמא מבהיר בית המשפט כי אם היבוא המקביל יחל בדיוק לאחר מסע פרסום מאסיבי להחדרת מוצר או מותג חדש על ידי היבואן הרשמי ייתכן ובית המשפט יראה במקרה זה תחרות לא הוגנת ועשיית עושר ולא במשפט.

דוגמא נוספת היא במקרים בהם המוצר כולל סוג של שירות נוסף (כגון שירות תיקונים או אחריות) ועל כן חלה על היבואן המקביל חובה מוגברת להבהיר לצרכן שהאחריות הניתנת, ככל שניתנת, הינה של היבואן (או הגוף ממנו הוא בחר לקבל שירותי תיקון) ולא של היצרן או היבואן הרשמי.

לסיכום נציין, כי הגם שמדינת ישראל תומכת ביבוא המקביל, עדיין, השוק אינו שוק פרוץ ועל היבואן המקביל מוטלות חובות אשר יש לקיימן כתנאי ל"שקט נפשי". יבואן מקביל אשר לא יפעל כפי שמצופה מיבואן מקביל ולא ימלא אחר קביעות בית המשפט העליון ימצא עצמו חשוף לתביעות מצד היצרנים של אותם מוצרים כמו גם היבואנים הרשמיים אשר רק מחכים למעידתו.

ליעוץ ראשוני
התקשרו עכשיו:
03-7266726