עו"ד סער גרשוני 
כידוע, יבוא מקביל "דוחק" את רגליו של היבואן הרשמי כמונופול, כך, כפועל יוצא ממכירת מוצרים ביבוא מקביל, רווחיו של היבואן הרשמי נשחקים, לעיתים בצורה משמעותית ביותר, שכן היבוא המקביל מחייב את היבואן הרשמי שעד לאותו הרגע היה מונופול בשוק ויכל לגבות את מחיר המשקף את מתח הרווחים הרצוי לו, להוריד מחירים ולהתחרות, בעצם, ביבואן המקביל.
כתוצאה מכך, מופעל על היבואן הרשמי לחץ על ידי החנויות ויתר לקוחותיו, להוריד מחירים, להציע מבצעים וכדומה על מנת שהם יוכלו להתחרות בחנויות אשר רוכשות את אותו מוצר מהיבואן המקביל במחיר נמוך משמעותית, ובעצם, מציעות את המוצר לציבור, במחיר נמוך יותר.
יבואן רשמי, ככל עסק, מנסה להשיא את רווחיו והדרך הטובה ביותר עבורו היא לשוב להיות מונופול. כיצד יעשה זאת, ישנן דרכים רבות אפשריות: מלחמת מחירים, מתן הטבות נוספות ומבצעים, ודרך אחת נוספת היא ניסיון להשיג את פרטי הספק אשר ממנו רוכש היבואן המקביל את הסחורה החוקית המיובאת לארץ.
ברובם המכריע של המקרים, קבלת פרטי הספק ממנו השיג היבואן המקביל את הסחורה יסייע לסתום את הפרצה, שכן, ברוב הסכמי הבלעדיות השונים ישנן תניות האוסרות על יבואנים רשמיים למכור מוצרים מקוריים ליבואנים מקבילים אשר ימכרו אותם במדינות אחרות, וכך, גילוי של אותם פרטים יכול להוביל לביטול הסכם בלעדיות ואף לתביעה בעילה של גרם הפרת חוזה (אותו מוכר בחו"ל גורם להפרת הסכם הבלעדיות של היצרן עם היבואן הרשמי בישראל).
גם אם נצא מנקודת הנחה כי כל היבואנים הרשמיים בכל המדינות דואגים ומקיימים את ההתחייבות שלא למכור מחוץ לשטח הטריטוריה שלהם, הלקוחות שלהם, היינו חנויות וספקים מקומיים אינם מחויבים לכך וישנם מקרים לא מעטים שרכישה מיד שלישית (יצרן-יבואן רשמי- חנות מקומית) עדיין תהא יותר זולה מאשר מכירת המוצר בארץ על ידי היבואן הרשמי, כך שיש ליבואן המקביל תמריץ לבצע את היבוא המקביל.
בהנחה שהיבואן הרשמי שומר חוק ולא מנסה להשיג את הפרטים בדרכים לא כשרות, הדרך היחידה הפתוחה בפניו לנסות ולהשיג את הפרטים של הגורם אשר מספק את הסחורה ליבואן המקביל היא להגיש תביעה בבית המשפט ובמסגרתה לבקש עיון בחשבוניות והזמנות הרלוונטיות.
מספר לא מועט של יבואנים רשמיים ניסו להשיג את ההזמנות והחשבוניות במסגרת הליכים שננקטו בבית המשפט, אך לדאבונם, בתי המשפט אשר הבינו, כי המשמעות של חשיפת הפרטים הללו ימנעו את היבוא המקביל, דאגו לסכל את ניסיונות אלו תוך שהם קובעים כי פרטי הספק מהווים סוד מסחרי.
סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות מגדיר מהו סוד מסחרי:
"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".
בהתאם להגדרה הרחבה שבחוק בוודאי שפרטי ספק הינם סוד מסחרי. שמו של הספק אינו נחלת הרבים והיבואן המקביל דואג לשמור על פרטים אלו חסויים שכן, שמירת פרטי הספק בסוד מאפשרת את המשך רכישת המוצרים הזולים ביבוא מקביל עובדה המקנה ליבואן המקביל את האפשרות להתחרות ביבואן הרשמי ולמכור במחירים זולים ממנו.
בנוסף וכאמור, חשיפת הפרטים הללו תאפשר ליבואן הרשמי לקטוע את קו האספקה וגם אם לא יצליח לקטוע את קו האספקה, חשיפת הפרטים הללו תאפשר ליבואן הרשמי להתחרות בצורה טובה יותר ביבואן המקביל.
חשיפת הפרטים גם תגרום לאיבוד יתרון הקיים ליבואן המקביל אל מול מתחרים אחרים שאינם היבואן הרשמי, שכן, חשיפת המידע תאפשר למתחרים אחרים בשוק לפנות לאותו ספק ולנהל עימו משא ומתן ולהזמין סחורה, כך שהיתרן העסקי של היבואן המקביל מולם, יתבטל, הלכה למעשה.
חשוב מאוד להדגיש, כי סעיף 23א לחוק עוולות מסחריות מאפשר לבית המשפט לתת צו הקובע כי סוד מסחרי אשר גולה בהליך משפטי לא יפורסם, אך, בענייננו מתן הצו מסכל את עצם קיומו של הסוד המסחרי, שכן, מרגע שיתגלו הפרטים של אותו ספק ליבואן הרשמי, הוא יוכל לפעול לצורך עצירת היבוא המקביל.
ליעוץ ראשוני
התקשרו עכשיו:
03-7266726