מדוע המדינה מעודדת יבוא מקביל

יבוא מקביל הידוע גם בשם יבוא פרללי מלשון המילים הלועזיות (Parallel imports) הינו מונח המתאר ייבוא של מוצרים מקוריים על ידי יבואנים שאינם יבואנים רשמיים של אותו מוצר. לדוגמא, חברת ישפאר מוצרי צריכה בע"מ הינה היבואנית הרשמית, בין היתר, של מוצרי החשמל והמולטימדיה של חברת SONY, אותם מוצרים מיובאים ביבוא מקביל על ידי מספר יבואנים שונים כגון י. שלום ואחרים. היבוא המקביל נפוץ כיום בכל מוצרי הצריכה, ממזון ועד אביזרי אופנה ומוצרי טיפוח ובשמים, ממכשירים חשמליים קטנים ועד מכוניות.

אז איך זה עובד ומדוע חברות מייבאות מוצרים ביבוא מקביל?

פשוט מאוד, עקב פערי מחירים בין מדינות שונות (עקב תמחור וסוגי מטבע שונים, מיסוי, רכישה בכמויות וכדומה) כמו גם עלויות נוספות אשר יש ליבואן הרשמי (עלויות החדרת מוצר, פרסום, הקמת מותג או רשת של חנויות קונפסט, החזקת מערך שירות וכדומה) נוצר מצב בו ניתן לרכוש מוצרים מקוריים מחנויות וסיטונאים בארצות שונות, לייבאם לישראל, למכור אותם במחיר נמוך, לעיתים, נמוך משמעותית ועדיין לצאת עם רווח נאה ביד.

חשוב לציין, כי לא בכל המדינות נוהגים בתי המשפט והמחוקקים לקדם ו/או לתמוך ביבוא המקביל. באיחוד האירופאי, למשל, היבוא המקביל אסור בתכלית האיסור, והמחוקק דאג לכך במסגרת הקמת האיחוד, בעוד שבארה"ב היבוא המקביל מותר ורצוי.

אם כך מדוע המדינה מעודדת את היבוא המקביל?

גם לשאלה זו התשובה פשוטה, היבוא המקביל שובר את המונופול של היבואן הרשמי וגורם לירידת מחירים משמעותית ביותר בשוק, כך שציבור הצרכנים מרוויח.

דוגמא לפער העצום במחירים ניתן למצוא בתיק בו ייצגתי רשת חנויות תינוקות אשר ייבאה ביבוא מקביל בקבוקי חלב של המותג "טומי טיפי", אשר באותה העת נמכרו בלעדית ברשת חנויות שילב אשר היתה היבואן הרשמי.

רשת החנויות אשר ייבאה את המוצרים בייבוא מקביל רכשה את המוצר מחנות רגילה שהיתה "יד שלישית" בארץ הרלוונטית בה נרכשו המוצרים (יבואן רשמי- סיטונאי-חנות) ועדיין לאחר תשלום כל המיסים והמכסים הבקבוקים נמכרו בארץ במחיר הנמוך בעשרות אחוזים מהמחיר ברשת שילב.

מספר ימים לאחר שהבקבוקים החלו להימכר בחנויות הגיש היבואן הרשמי, חברת "הנסיך הקטן" תביעה בגובה של למעלה מ- 600,000 ₪. חלק ניכר מהטיעונים המשפטיים בכתב התביעה נסבו סביב העובדה שהורדת המחיר בכ-40% פגעה משמעותית ברווחיות של היבואן הרשמי, ועל כן דרש היבואן הרשמי פיצוי בגובה ההפסדים שהפסיד כתוצאה מירידת המחיר הדרסטית.

האם המדינה מפקירה את היבואן הרשמי?

התשובה לשאלה זו אינה פשוטה, יחד עם זאת, בסופו של דבר התשובה הינה שלילית. בפסק הדין שהגיש משרדנו בשם מחסן היבואן (יבוא מקביל של מותגי אופנה מובילים) כנגד טומי הילפיגר הידוע לבית המשפט העליון (ע"א 7629/12 ואשר נחשב לפסק הדין הראשון אשר העמיק ובחן את הנושא ואף קבע את הכללים המנחים בתחום זה התחשב בית המשפט בעובדה שהיבואן המקביל "רוכב" על המוניטין והעבודה הקשה שיצר היבואן הרשמי למוצר, וקבע כללי תחרות הוגנים בהם נדרש היבואן המקביל לעמוד, על מנת שהיבוא המקביל לא יהווה הפרה של סימן מסחר ו/או עוולה מסחרית.

בנוסף קבע בית המשפט העליון, כי במקרים מסוימים בהם היבואן המקביל לא יעמוד בתנאים הקבועים בפסק הדין, היבואן המקביל לא יבצע עוולה כלפי היצרן/המותג, אלא, יבצע עוולה נפרדת וספציפית כנגד היבואן הרשמי עצמו (אשר לו עד למתן פסק הדין בעליון, לא היה כל מעמד רלוונטי).

אולי יעניין אותך גם:

העברת בעלות בסימן מסחר לחברה ישראלית (פיצול טריטוריאלי) לא מונעת יבוא מקביל

ליעוץ ראשוני
התקשרו עכשיו:
03-7266726