יבואן רשמי – מתי היבואן המקביל מפר את הכללים ומטעה את הצרכנים?

ביום 15.2.2015 נחתמה פרשת מחסן היבואן, פרשה אשר התנהלה למעלה מארבע שנים ואשר נסבה סביב דרישת יצרן מותג האופנה טומי הילפיגר והיבואן הרשמי דאז, חברת סקאל, למנוע את היבוא המקביל של מותגי האופנה אשר הוביל מחסן היבואן.

על קצה המזלג נציין, כי מחסן היבואן החל לייבא ביבוא מקביל מותגי אופנה כגון טומי הילפיגר, לקוסט, פולו ואחרים, ולמכור אותם מחנות צנועה ונחמדה בבני ברק.

טומי הילפיגר וסקאל הגישו תביעה בגין הפרת סימני מסחר ועוד שלל עוולות כגון גניבת עין, עשיית עושר וכדומה. בבית המשפט המחוזי בתל אביב זכו טומי הילפיגר וסקאל בתביעה ומחסן היבואן נאלץ לשלם מאות אלפי שקלים פיצויים והוצאות. הוא לא התייאש ופנה באמצעות משרדנו לבית המשפט העליון בערעור אשר בסופו זכה, קיבל בחזרה את כל ששילם בצירוף ריבית והצמדה וכן בהוצאות משפט.

השורה התחתונה של פסק הדין שהפך לפסק דין המנחה בסוגיית דיני היבוא המקביל היא שהיבוא המקביל מותר ואף רצוי, בין היתר, לנוכח שבירת המונופול והורדת המחיר לצרכן בעשרות אחוזים.

גישה זו מקבלת חיזוק מתחומים נוספים משיקים כגון מסקנות ועדת לנג אשר עסקה בהסרת חסמים ביבוא והעברת עיקר הפיקוח לשווקים עצמם (לאחר שהמוצרים הגיעו לארץ) ולא ביבוא עצמו (פיקוח טרם הגעת המוצרים וכניסתם לארץ).

האם היבואן הרשמי יכול למנוע יבוא מקביל?

לנוכח האמור לעיל ניתן לשאול מדוע אם מערכת המשפט והממשלה מעודדים את היבוא המקביל והצרכן נהנה מירידת המחירים ובעצם כולם מרוצים, כיצד יכול היבואן הרשמי להתגונן כלפי התחרות אשר מקים היבוא המקביל?

ככלל, לא ניתן למנוע יבוא מקביל באופן מלא, יחד עם זאת, פסק דין מחסן היבואן השאיר ליבואן הרשמי דרך לפעול ואף לקבל פיצוי משמעותי במקרים בהם היבואן המקביל מתברר שליבואן הרשמי יש דרך להקשות על היבוא המקביל.

בית המשפט העליון היה ער לעובדה שישנם מקרים רבים בהם היבואן המקביל "רוכב" על היבואן הרשמי ולכן בחר בית המשפט לקבוע מבחן אשר יסייע לבדוק את הוגנות פעולות היבואן המקביל, אל מול היצרן של המוצר כמו גם אל מול היבואן הרשמי.

מבחן זה נקרא בלשון בית המפשט העליון מבחן החסות. מטרת המבחן לברר ולוודא שהיבואן המקביל לא מטעה את הצרכן, כך, כאשר הצרכן מגיע ורוצה לרכוש את המוצר הרלוונטי עליו לדעת (ובאחריות היבואן המקביל) לוודא שהצרכן מודע לכך שהמוצר שהוא קונה הינו מוצר אשר יובא ביבוא מקביל והוא אינו נהנה מה "חסות" של היצרן, היינו, במידה ותהיה תקלה ו/או בעיה במוצר לא היבואן הרשמי הוא שמעניק את האחריות למוצר.

יש לציין כי ככל שמדובר במוצר שאינו מוצר צריכה פשוט (כגון מכשירים חשמליים וכדומה) או מוצר אשר כולל גם שירות נוסף כגון (שירות אחריות או תיקונים) או מוצרים שהם "סוג ב'" החשש להטעיית הצרכן או פגיעה במוניטין של היצרן/היבואן הרשמי/המותג גובר ועל כן בית המשפט יטיל אחריות גבוהה יותר על היבואן המקביל.

כאמור, מדובר בנקודה אחת מתוך שלל נקודות והתנהגויות מצופות מיבואנים מקבילים בקשר להתנהלות ותחרות הוגנת עם היבואן הרשמי.

לסיכום ייאמר, היבוא המקביל טוב, הוא שובר מונופול, הוא מוריד מחירים לצרכן, אבל, מדינת ישראל לא תעודד יבוא מקביל בכל מחיר, ועל כן נדרש היבואן המקביל לעמוד במספר מדדים שבמידה שיפר אותם הוא ימצא עצמו חשוף תביעת פיצויים מטעם בעל סימן המסחר/או היבואן הרשמי.

דוגמא למקרה ניתן למצוא בתביעה אותה הגשתי לפני מספר חודשים בשם ישפאר שהינה יבואנית רשמית של מוצרי סוני כנגד רשת שייבאה ביבוא מקביל קונסולות סוני.

בפרסומים שונים ברשת האינטרנט, פייסבוק וכן בחנות הטעו המוכרים של הרשת את הלקוחות כאשר מכרו להם קונסולה שיובאה ביבוא מקביל מחד, ומאידך טענו בפניהם כי האחריות היא של חברת סוני.

בפסק הדין שניתן בהליך פשרה חויבה הרשת לשלם לישפאר עשרות אלפי שקלים בגין ההטעיה של הלקוחות.

ליעוץ ראשוני
התקשרו עכשיו:
03-7266726